בספורט האתגרי מתבססים ומסתמכים על פעולת השרירים הפנימיים אך לא מאמנים אותם. ברגע שהאיזון בין השרירים הגדולים לעמוקים מופר באימונים עצימים, יש לתת את הדעת לאימונים ספציפיים המתמקדים בחיזוק המפרקים. תרגול חכם כמו בשיטת סטוטפילאטיס מאפשר ליהנות מהספורט ולמנוע פציעות נפוצות.
מתאמנים וספורטאים רבים העוסקים בספורט אתגרי, משקיעים באימונים מכינים, במניעת פציעות, בתזונה נכונה ובתוכניות שנועדו לשמור את גופם בשיא התפוקה בעונת השיא. באימוני פילאטיס ניתן להשיג כמה מטרות חשובות, התורמות למתאמנים בספורט האתגרי בכמה מישורים. מניעת פציעות, פיתוח כושר גופני ללא עומסים על המפרקים, התמקדות על שרירים ספציפיים ובניית הליבה, שהיא מקור כל הכוח שמיוצר לאחר מכן באמצעות מערכת השרירים הגדולה.
על מנת להבין את התרומה הגדולה של אימוני הפילאטיס, עלינו להבין שבספורט אתגרי, הגוף חייב להשתמש בשרירים הארוכים, אלו שעוברים על גבי יותר ממפרק אחד, בצורה עצימה במיוחד. מערכת שרירים זו היא המערכת היוצרת כוח, מפזרת את העומסים ויכולה להתגייס במהירויות גבוהות ובעצימויות גדולות במיוחד. אלו השרירים שאנו רואים על פני השטח והם הקרובים ביותר לעור. בספורט אתגרי הדרישה מהם גבוהה בהרבה מהדרישה באימונים רגילים ועל כן על המתאמנים לפתח כוחות מיוחדים. את הכוחות האלו הם מפתחים בעיקר באימונים ספציפיים, כלומר בתירגול של הספורט עצמו (טיפוס, חתירה, שילוב של ריצה, שחיה ורכיבה ועוד..) ובחדר הכושר.
במקביל, עלינו להבין שכאשר מתחיל חוסר איזון בין מערכות השרירים האחרות הקיימות בגוף, אין אפשרות לשרירים הגדולים האלו לייצר את התפוקה המקסימאלית שלהם, מכיוון שמתחילים דפוסים של פיצוי, כתוצאה מחולשה של שרירים אחרים. קיימות שתי מערכות שרירים נוספות. האחת הינה המערכת של השרירים העוברים רק על גבי מפרק אחד. אלו שרירים שיכולים לייצר כוח נמוך יותר מהשרירים הארוכים וגם מהירות הגיוס קטנה יותר. עם זאת, משך הגיוס גדול יותר ומכאן שמם, המייצבים הגלובאליים. הם נועדו לתמוך ולסייע לשרירים הגדולים בהנעת הגפיים, כשהם אחראים יותר לציר התנועה שקרוב יותר למפרק. בלעדיהם, או עם החולשה שלהם, השרירים הגדולים, יצטרכו לעשות גם את עבודת החלשים ואז נוצר מצב, שהם מתפצלים בתפקידם. מצב זה מוריד את יכולתם לבצע את תפקידם המקורי. הם "נתפסים", נחלשים ומגבילים את יכולת התנועה והעוצמה הנדרשים בספורט האתגרי. אימון נכון של השרירים הקטנים יותר, יחסוך מהגדולים את האנרגיה שהם משקיעים בפיצוי עבור חוסר האיזון שנוצר. החיסכון הזה יאפשר להם לייצר את כל האנרגיה הזו לטובת המטרה ולא לטובת הפיצוי הנדרש כתוצאה מהחולשה. באימוני פילאטיס, מתרכזים בשרירים האלו. מכשירי הפילאטיס השונים, מבטלים את הצורך להפעלת השרירים הגדולים על ידי זה שהם "סוגרים שרשראות מכאניות". באופן זה, מתחזקת מערכת השרירים הפנימית ומבלי לפנות ישירות לחיזוק המערכת הגדולה, בעבודה ותכנון חכם, אימוני הפילאטיס "משחררים" את המערכת הגדולה מהצורך שלה בפיצוי ובכך מחזירים לה את ההכוח המקורי להמשך המשימות הקשות.
רבים מן המתאמנים חושבים, שעליהם לחזק את השרירים איתם הם משתמשים. בסטוט פילאטיס אנחנו מלמדים אותם את עיקרון השחרור. כאשר מניחים לשרירים האלו ומתמקדים בחיזוק המערכת , שהיחלשותה גרמה לעבודת יתר של מערכת המטרה, נוצר מצב של חיזוק, ללא אימון ספציפי. באימון פילאטיס חכם, המדריך יודע שאין זה מתפקידו ללמד את הטכניקה שבה המתאמן משתמש עם המאמנים הספציפיים שלו. מתאמנים אלו מגיעים אל הפילאטיס על מנת ללמוד את מה שלא מלמדים אותם באימונים הספציפיים. אימוני פילאטיס חכמים מתייחסים לצורך האובייקטיבי של המתאמן במובנים של מערכות שרירים ובעיקר מציאת האיזון ביניהם. מציאת האיזון הוא הגורם המכריע לפיתוח הכוח. ללא איזון, הגוף כל הזמן יחפש דרכים לפצות. דרכים אלו מבזבזות הרבה אנרגיה שאותה אנו רוצים לשמור ולכוון אל המטרה .
המערכת השלישית הקיימת בגוף, הינה מערכת הליבה. ללא הליבה, לא יפעלו שתי המערכות הקודמות של השרירים. מערכת זו קיימת במרכז הגוף, אך גם בכל מפרק ומפרק. שרירים אלו, הם הקטנים ביותר בגוף. הם מתגייסים לאט וממשיכים לפעול לאורך זמן. תפקידם להגן ולהנחות את התנועה בצירי המפרקים. ללא השרירים האלו, התנועה במפרק תצא מהציר המקורי שלה, זוויות היישום של השרירים הגדולים ישתנו, הכוחות ישתנו, המסר למוח ישתנה ויתחיל כאוס כתוצאה מהפרת האיזון החשוב הזה. דמיינו דלת שציריה התרופפו. כמה כוח צריך להשקיע כדי לפתוח אותה. כמה כוח צריך להשקיע כדי לפתוח אותה, לאחר חיזוק הצירים? מתאמנים בספורט אתגרי יוכלו להשקיע הרבה כוח גם כשהמפרקים שלהם לא מתוחזקים עם השרירים הקטנים. בפילאטיס מראים למתאמנים אלו, שלא צריך להתאמץ כל כך, גם אם יכולים. בפילאטיס מלמדים אותם, שעדיף לחזק את הצירים, כך שכל תנועה תצריך פחות אנרגיה. חיסכון זה של אנרגיה יכול להיות מנוצל היטב במשך זמן ובעצימות גבוהה בתוך ההישג בספורט האתגרי.
באימוני פילאטיס חכמים, הדגש על שרירי הליבה, תופס מקום ראשון. אימון נכון ופיתוח שרירים אלו, משחרר מיד את המתח הגדול המצוי בשתי המערכות האחרות, משפר את הגמישות שלהם ומחזק אותם. שריר שמצא כל הזמן בכיווץ, איננו שריר טוב. רק שריר גמיש, שיודע ויכול להגיע לריפיון, יוכל להתגייס במקסימום יכולת. דמיינו גומייה מתוחה כל הזמן, או גומייה שמאבדת את גמישותה, מה היא יכולה להפיק? לעומת גומייה שמתחילה ממצב רפוי ויכולה לחזור לאותו מצב. גומיות שלא יכולות לחזור למצבן ההתחלתי, מאמבדות את גמישותן ואת עוצמתן. בדומה לכך עובדת השריר. חיזוק המערכת הפנימית באימוני פילאטיס מתוכננים נכון, תחזיר את גמישות השרירים הגדולים, מכיין שלא יצטרכו לעבוד כל הזמן במקום מערכת הליבה שנחלשה. יש לזכור שמערכת השרירים הגדולה, יודעת להתגייס מיד במקום כל שריר שנחלש. זיהוי השרירים החלשים והתמקדות בהחזרתם לפעילות נכונה, משחררת את השריר הגדול מהתנדבותו מעוררת ההשראה ומשחררת אותו לעבודתו המקורית.
לאחר שפיתחו המתאמנים את איזון המערכות, הם יכולים לעבור לשלב הספציפי- פונקציונאלי ולעבוד עם מכשירי הפילאטיס לפיתוח יכולות עבודה גבוהות. פיתוח מהירות, ניתורים, שיווי משקל, בלבול המערכות על ידי שינוי תרגילים וכל זאת בסביבה מבוקרת ועם מדריכים שיודעים מתי מופר האיזון ומיד עוצרים לפני שנוצר דפוס מפצה. משטחים לא יציבים, שינוי בהנחיות, מכשירים עם פידבק שונה, יאתגרו את מערכת העצבים לתגובות מהירות מול דרישות שונות. שינויים פתאומיים הם מהות הספורט האתגרי ולשם כך יש ליצור תבניות מוחיות המתורגלות להגיב לשינויים פתאומיים. בשיטת פילאטיס ועם מכשירי פילאטיס השונים, קיים פוטנציאל עצום המבלבל את כל המערכות ויחד עם זאת מאמן את הקואורדינציה המוחית שרירית לתגובות מהירות ותואמות.
מתאמנים שנפצעו, יכולים להמשיך ולשמור על הכושר הגופני שלהם ולשמור על טונוס השרירים, תוך כדי אימוני פילאטיס המאפשרים חיזוק כל המערכות ללא עומס על המפרקים. ניתן לבצע עבודת רגליים בשכיבה, לנתר בשכיבה, למצוא תנוחות ללא כאב ומשם לפתח את תנועתיות המפרקים שנעלמת בדר כלל בפציעות. ניתן לפתח גם כוח, גם יציבות וגם גמישות תוך כדי שמירה על המפרק הפגוע ובהדרגה לפנות אליו בשיתוף ובהתאם להנחיות המטפלים השונים.
לסיכום: נמנו כאן התרומות באימוני פילאטיס למתאמנים בספורט אתגרי. ההמלצה היא לפנות למדריכים שהוכשרו והוסמכו לפתח תוכניות מתאימות ולענות על הצרכים האמיתיים של כל מתאמן. השיקולים לבניית תוכנית מתאימה צריכים לכלול בתוכם גם את מטרת המתאמן בתוך הספורט הספציפי, גם את הבנת הצרכים בסוג הספורט הייחודי, שילוב הנתונים הבסיסיים של המתאמן, כמו: יציבה, יציבה דינאמית, מבדקי תנועה דינאמיים ומצב גופני כללי. משנלקחו בחשבון כל הגורמים הנ"ל, התוצאות בשטח מראות על שיפור משמעותי ביכולות, מניעת פציעות, מודעות גבוהה בביצוע תנועות, יכולת שינוי דפוסים לאור היכולת לזהות פיצויים לא רצויים. מתאמנים בספורט אתגרי, הלוקחים ברצינות את המקצוע שבחרו ומשקיעים בעצמם, יודעים שאימוני פילאטיס יאפשרו להם להמשיך וליהנות מהפעילות אותה הם כל כך אוהבים לאורך זמן.